כבר 3 ימים אני על עשב הרגעה. זה התחיל ברגע שהכריזו על היום השטותי הזה. ואני שואלת למה? למה דווקא “יום החתול השחור”? אני חיה בקהילה המשפחתית שלנו שיש בה כ- 30 חתולים (כולם של הגברת השרוטה…) וחוץ מאיזה זוג תאומים גברתנים אך יפים בצבע אפור לבן, כל אחד בקהילה שלנו מופיע בלבוש פרוותי שונה ותאמינו לי שאת שילובי הצבעים המכוערים שלהם רק הגנטיקה יכולה להמציא ובעלת הבית שלנו – לאמץ.
אז מישהו עשה עניין מהכיעור שלהם? כאילו יום החתול המכוער או יום החתול הג’ינג’י עם הכתמים השחורים האסימטריים על הפנים?
והגברת? אוהבת את כולם ונראה שאת אלו יותר מכולם, כאילו מרגישה שצריך לפצות אותם. אבל היא טועה, לו הייתה חיה בקהילה הייתה רואה שדווקא אלו מתהלכים עם זנב מורם ולא סופרים אף אחד, מאיפה הביטחון העצמי הזה?
ואני? אני חתולה שחורה גאה עם עיניים צהובות ופרווה קטיפתית. וכן, אני בהחלט חושבת את עצמי למשהו מיוחד. מלחששים שאני סנובית מתנשאת? כן, צודקים. זה מה שאני מרגישה.
לרגע, הייתי יכולה לחשוב שיום החתול השחור הוא לכבודנו – החתולים השחורים הנסיכיים והמושלמים, אך לא! מסתבר שבקרב קהל האנשים אנחנו משתייכים לכת של נחותים יחד עם “חברינו” הכלבים השחורים.
לפי הסטטיסטיקות, חתולים וכלבים שחורים נמצאים בסוף הרשימה של המבוקשים לאימוץ. אנשים מוכנים לאמץ הכל, רק לא שחורים. זוועה!
(מתרגשת, חייבת לקחת עוד נגיסת עשב, אני יודעת שאני אקיא בסוף אבל אז אחוש הקלה ואולי ארגע)
אז ככה, על מיתוסים שמעתם?
מיתוס הוא איזה שהוא סיפור עם שמסביר אירוע או התנהגות הקשורה בדרך כלל לכוחות-על והוא משפיע על תרבות העם. אז החתול השחור מצא עצמו נחשב פתאום למיתוס.
מיתוס זה לא תמיד לרעה ואכן בתרבויות העמים, למשל במצריים הקדומה, החתול נחשב למביא מזל טוב לאדם (אחרי שחתולים ביראו את אזורי הנילוס ממכת חולדות) ונקבר בכבוד רב לצד בעליו. היו אף אלים בדמות חתול.
אבל השחור – זה משהו אחר. בגלל התכונה שלנו לצאת לפעילות בדרך כלל בלילות והליכתנו חרישית וזהירה, עקב בצד אגודל והעיניים צהובות כמו שני פנסים זוהרים, האנשים הפשוטים נבהלו מאיתנו וקשרו לנו את המיתוס שאנחנו מחוברים למעשי כשפים ואפילו לשטן ויש כמובן להשמיד אותנו.
זה הסיפור! נשמע הגיוני?? שטויות, אבל עובדה שנשאר המיתוס ואנשים לא רוצים להתעסק עם חתול שחור ליתר בטחון.
וכשאנחנו הולכים בשלווה ברחוב, יש כאלה שיורקים ואומרים טפו טפו טפו ואפילו עוברים לצד האחר של המדרכה. ואם במקרה נתקלו בנו בבוקר, אז בכלל נופלים פניהם – יהיה יום שחור. ועם זה עלינו להתמודד! (אנשים חסרי
דעת, לא יודעים שהצבע השחור והעיניים הצהובות הן כתוצאה מרמה גבוהה של מלנין בתאים העור.)
מיתוס החתול השחור נפוץ ברוב מדינות אירופה ואף בארה”ב. שם הוא אפילו משתתף בחג ה”האלווין” (חג יום הקדושים) שאחד מסמליו היא המכשפה עם המטאטא הרוכבת עם חתול שחור – לא מוסיף לנו הרבה כבוד.
חייבת לציין מספר ארצות כמו אנגליה, אירלנד, סקוטלנד ויפן, שאצלן החתול השחור נחשב כמביא מזל טוב. כן תרבינה ארצות נאורות שכאלה!
ועכשיו לענייננו – טוב, אצלנו בבית אני כמובן מלכה ובהזדמנות זאת רוצה להזכיר גם את חברתי שושה הכלבה הקטנה השחורה! היא אמנם משחקת אצלנו ככינור שני אחרי ואחרי ננה במקום הראשון, אבל ייתכן שגם היא מרגישה מושפלת ביום הזה. חייבת לדבר איתה.
אז לסיכומו של דבר – תבינו, החתול והכלב השחור הם הטובים והמושלמים שבחבורה. אנא הצטרפו למלחמה נגד המיתוסים בכלל! אמונה במיתוסים כבר לא מתאימה לעידן שלנו!!
רוצו ותאמצו חתול או כלב מכל הסוגים ותמיד תשתדלו לראות האם לא יושב לו בפינה איזה יצור שחור מושפל עיניים – אותו אמצו ראשון!
אמרתי את דבריי, היה לא קל אבל מרגישה גדולה – תרמתי לקהילה!
