עקצה אותי!: מה עושים במקרה של עקיצת דבורה

הכלב או החתול נעקץ ע”י דבורה? במקרה של עקיצת דבורה כדאי שתדעו

דבורים (וגם צרעות) הן חרקים המועילים מאוד לסביבה ותפקידן להפרות את הצמחים באמצעות העברת האבקנים הזכריים אל שחלות הפרחים הנקביים בכדי שיוכלו ליצור פירות ולהעמיד את הדור הבא. זו הסיבה לכך שנשתלות גינות מיוחדות ובהן פרחים מלאי צוף על מנת למשוך אותן.

אך הדבורים לא יהססו לעקוץ כלב או חתול ש”דוחף את האף” (או הכפה) לעניינים שלהן….

עקיצת דבורה אינה מתבטאת אך ורק בכאב חולף. ישנם כלבים וחתולים שבעקבות עקיצת דבורה תתפתח אצלם תגובה אלרגית חמורה, מסכנת חיים שעלולה להוביל לשוק ואף למוות. הנה מה שכדאי לדעת:

אני מריח צרות

כלבים וחתולים סקרנים נעקצים לרוב בפנים, באף או בפה. התגובה הראשונית שלהם היא כמובן יבבות וניסיון להדוף את הכאב עם הכפות הקדמיות. תסמינים אחרים לעקיצה יכולים להיות קלים או חמורים, תלוי במיקום העוקץ, אם נעקצו ע”י יותר מדבורה אחת או אם הכלב או החתול אלרגי לארס הדבורים.

כלבים וחתולים ברי מזל יצאו מזה בזול ועם תגובה מקומית בלבד: אדמומיות, נפיחות קלה ותחושת חום וגירוד במקום העקיצה. תסמינים אלה ייעלמו אחרי יום-יומיים.

אצל חתולים וכלבים קטנים, במקרה שנעקצו בפה או בגרון יש לפנות מידית לווטרינר. הנפיחות עשויה לחסום את דרכי הנשימה.

תסמינים של תגובה חמורה יותר יתפתחו לרוב בין 10 ל30 דקות לאחר העקיצה ויכללו נפיחות קשה של הפנים והעיניים – שעשויה להוביל לקשיי נשימה. עוד תסמינים: ריור, הקאה, שלשול, חולשה והתמוטטות.

תסמינים אלו עשויים להתפתח במהירות רבה. לכן חשוב להשגיח על הכלב או החתול ולהיות מוכנים לרוץ לווטרינר הקרוב. תסמינים עלולים להופיע 12 עד 14 שעות לאחר העקיצה.

על דבורים, צרעות וההבדל ביניהן

האם כל העוקצים דומים? מסתבר שלא. לדבורים יש עוקץ משונן הנעקר מגוף הדבורה (וכך מביא גם למותה – לכן דבורה עוקצת רק פעם אחת) ונשאר תקוע בעור. במשך דקות אחדות לאחר העקיצה, שק הארס ממשיך להתכווץ ולהזריק ארס אל תוך מקום העקיצה.

לצרעות עוקץ חלק והן יכולות להמשיך ולעקוץ. אם הכלב או החתול גילה קן צרעות, המצב עלול להיות בעייתי במיוחד משום שהן ירדפו אחריו וימשיכו לעקוץ (וכנראה גם אתם תחטפו).

טיפול במקרה קל של עקיצת דבורה

מצאו את העוקץ התקוע בעור. גרדו אותו החוצה עם כרטיס פלסטי. אל תשתמשו בפינצטה להוציא את העוקץ, אתם עלולים לסחוט את שק הארס המחובר לעוקץ ולהזריק עוד ארס למקום העקיצה.

בעבור שני סוגי העקיצות (דבורים וצרעות) סייעו להורדת הנפיחות ע”י הנחת קומפרסים קרים על האזור. עטפו קרח או שקית אפונה קפואה (קטניות קפואות אחרות גם יעשו את העבודה) במגבת והניחו על האזור.

תוכלו גם לערבב מעט סודה לשתייה במים וליצור משחה למריחה על האזור על מנת לנטרל את חומציות הארס. במידת האפשר, חבשו את המקום בכדי למנוע מהכלב או החתול ללקק.

אין לתת לכלב או לחתול תרופות משום סוג ללא התייעצות עם הווטרינר!

יש ליצור קשר עם הווטרינר המטפל ולהתייעץ אתו בקשר למצב.

מקרה חמור של עקיצת דבורה/צרעה

אם הכלב או החתול מתחיל לפתח תסמינים של אלרגיה לארס הדבורים, חשוב מאוד להגיע אל סיוע ווטרינרי מהר ככל האפשר. בהתאם לחומרת המצב, הכלב עשוי להיות מאושפז ולקבל עירוי של סטרואידים או תרופות אחרות שיעזרו לו להתגבר.

עקיצות עתידיות

לגבי כלב או חתול שיש לו היסטוריה של תגובה אלרגית חריפה לעקיצות  כדאי לשאול את הווטרינר על מזרק (EpiPen) שאפשר לשאת בכל זמן הטיול. מזרק זה צריך להיות מתאים בכמות החומר שבתוכו לכלב או לחתול הספציפי. כדאי לדון עם הווטרינר באפשרויות העומדות בפניכם.

עדיף להתרחק מהדבורים. במהלך טיול, יש להחזיק את הכלב קשור ברצועה, להרחיק אותו משיחי פרחים בצד הדרך ולהניח לדבורים לעשות את מלאכתן ללא הפרעה. 

נ.ב

הנה תמונות של כלבים שניסו לאכול דבורים

יש עוד חרקים מזיקים: מה עושים במקרה שמגלים קרציה על כלב או חתול