איש אינו יודע מדוע דווקא החתולים הפכו להיות “קורבן” לאמונות טפלות ומיתוסים.

ממצאים ארכאולוגיים מלפני אלפי שנים, כמו קברים בהם נמצא שלד של חתול לצד שלד של בעליו, מלמדים שהקשר בין החתולים והאדם הוא קשר עתיק יומין שנבע כנראה ממערכת יחסי גומלין ממנה נהנו שני הצדדים.

היסטוריה של תרומה לבני האדם ומעמד של כבוד

לפני כ- 5000 שנה, שגשגו במצריים אוכלוסיות של חולדות, נחשים ועכברים, שאיימו על חיי התושבים בעיקר בשל גורמי המחלות שנשאו ובשל המגפות שהתפרצו.

החתולים היו אלה שגרמו להידלדלות אוכלוסיות המזיקים ואפשרו לתושבי מצריים העתיקה לפתח את ארצם ולהביאה לשגשוג.

המצרים, שהבינו את תרומתם של החתולים, הכירו להם טובה והם זכו לכבוד של מלכים בחייהם ובמותם (ותעיד על כך תכולת הקברים).

הרבה חתולים, הרבה סיפורים

ממצריים נפוצו החתולים לשאר חלקי העולם ויחד עמם נפוצו עליהם סיפורים.

בחלק מהתרבויות המסורתיות, חתולים נחשבו כהתגלמות של נשמות.

בסיאם (תאילנד), החתולים הסיאמים נחשבו כהתגלמות נשמותיהם של אנשי מלוכה שמתו והם גודלו במקדשים על ידי נזירים מיומנים לכך.

גם בבורמה הם נחשבו לקדושים.

במיתולוגיה הקלטית, הם נחשבו כשומרי השער לעולם הבא וכחוליה מקשרת בין האדם ליקום.

למרבה הצער – גם אמונות טפלות נולדו

יחד עם זאת, כבר בימי הביניים החלו להופיע אמונות טפלות לגבי החתולים.

ייתכן וקישרו בין העובדה שהחתול הוא חיה המתנהלת בלילה לבין התפיסה שהלילה הוא אפל ומזוהה עם כשפים ועבודת השטן.

חתולים נאשמו כאחראים על מותם של תינוקות שמתו בשנתם ואף הוצאו להורג בשל כך.

ומה היום?

על אף שיש בינינו עדיין אנשים המחזיקים בדעות שליליות על היצורים המופלאים והמדהימים הללו, אנחנו דווקא עדים למגמה מבורכת של “מיתוג מחדש” לחתולים, אשר נכנסו היישר ל”מיין סטרים” של חיינו דרך שפע של סרטונים ותמונות בכל רחבי הרשת.

ומה אנחנו חושבים על חתולים?

רק דברים טובים כמובן, ושאימוץ של חתול נחשב להמון מזל טוב! גם לנו וגם לחתול ?

הפוסט מיתוסים ואמונות טפלות על חתולים הופיע לראשונה ב-Spets.

מעבר להיותם מתוקים, מתפנקים, מצחיקים ושותפים נפלאים לדירה, אין ספק שחתולים הם יצורים מרתקים ומסתוריים במיוחד, ולפחות עבור רוב האנשים – רב הנסתר על הגלוי. ובמקום שבו חסר ידע… צצות ספקולציות שהופכות עם השנים ל”אמת”.

אנחנו כאן כדי לשבור כמה מיתוסים מפורסמים:

“חתול נופל תמיד על הרגליים”

מיתוס זה נובע מהעובדה שהחתול הוא בעל רפלקס יישור.

רפלקס היישור מתאפשר הודות לחוליות הגב הגמישות, היעדר עצם בריח, ומפרק כתפיים המאפשר את הזזת הרגליים הקדמיות לכל הכיוונים.

הודות לתכונות אלו וכן הודות לאינסטינקטים החדים שלו, יכול החתול לבצע גלגול בזמן הנפילה: החתול מסובב את הראש ואחר כך את עמוד השדרה. החלק האחורי מתיישר והגב מתקמר להפחתת עוצמת הפגיעה.

עם זאת ישנם חתולים שנופלים באופן מוצלח ויש כאלו שלמרבה הצער לא…

לקריאה מורחבת (כולל סרטון וידאו מרהיב): “צניחה חופשית” בחתולים – האם הם תמיד נופלים על הרגליים?

“לחתול יש תשע נשמות”

לא ברור מהו מקור אמונה זו.

האם בגלל המסתורין הקשור בחתול, האם מכך שהמצרים ייחסו לחתול תכונות אלוהיות או מהאמונה הרווחת לפיה קשה להרוג חתול.

כך או כך, גם חתול עלול למות מפצע שהזדהם ולא טופל, גם חתול עלול לחלות במחלות שללא טיפול יביאו למותו, גם הוא נפגע מתאונות או מנפילות.

ומה קורה לאחר מותו? גם אנחנו היינו רוצים לדעת…

“החתול הוא אויבו של הכלב”

רובנו עדים מידי יום להפרכת מיתוס זה.

הכלב הוא טורף ולכן בעל אינסטינקטים של טורף המגיב לגירוי של ריח ותנועה. הוא מגיב לתנועתיות החתול ולריחו השונה ופותח במרדף.

ישנם גזעים שבמהלך השבחתם הגנטית נעלם יצר זה ולכן הם יהיו אדישים לחתולים (כמו כלבי שעשועים) ולעומתם ישנם גזעים בעלי יצר צייד חזק (כמו כל כלבי הציד) במיוחד שלא יסוגו לאחור גם כשהחתול מאיים עליהם.

“חתולים מעבירים מחלות”

למעשה, מעטות הן המחלות המסוגלות לעבור מהחתול לאדם והסיכוי להידבק במחלה מחתול הנו קטן ביותר.

רוב מגדלי החתולים בביתם אינם נדבקים.

טפיל הטוקסופלזמה המוזכר בהקשר של נשים בהריון, הדבקתו העיקרית מתרחשת דווקא מאכילת בשר שלא מבושל מספיק. לכן, מומלץ לנשים בהריון, שטרם נחשפו לטפיל הטוקסופלזמה להימנע הן מאכילת בשר שאינו מבושל מספיק והן ממגע ישיר עם הפרשות חתולים (ארגז הצרכים שלהם).

מחלה זיהומית אחרת שעלולה לעבור מחתולים לבני אדם – “שריטת החתול”, פוגעת בעיקר באנשים עם כשל חיסוני.

ישנם כמובן גורמי מחלות אצל החתול הנמצאים בשליטתנו כמו למשל חיסונים נגד מחלות, טיפול נגד פטריות, טיפולים נגד פרעושים וטיפולים נגד תולעים.

“סירוס או עיקור גורמים להשמנה”

סירוס או עיקור גורמים לשינויים הורמונליים בחתול.

שינויים אלו גורמים לנטיה של הגוף ליצור יותר תאי שומן, כך למעשה עולה יכולת הגוף לצבור שומנים.

כמו כן, סירוס או עיקור מורידים את קצב חילוף החומרים בגוף החתול ב-25%.

לכן – יש אמת בכך שסירוס או עיקור מגבירים את הנטייה להשמנה אצל החתול.

לחתולים שהיו עוד לפני הניתוח בעלי נטיה להשמנה מומלץ לעבור אחרי הניתוח למזונות דיאטטיים.

חתולים שלא הראו נטייה להשמנה לפני הניתוח – מומלץ שיהיו במעקב אחר משקלם, יקבלו כמויות מדודות של מזון ויעסקו בפעילות גופנית.

לקריאה מורחבת: תזונה נכונה לחתול השמן

“חתול שחור מביא מזל רע”

אמונה טפלה זו מגיעה מחשכת ימי הביניים. אז האמינו שחתול שחור הינו התגלמות השטן.

הכנסייה הנוצרית שלא אהבה את הסגידה לחתולים בחלק מהדתות הפגניות, הפיצה אמונות טפלות הקשורות לחתול כמו: החתול הוא שליח השטן, החתול מסוגל לשנות צורה למכשפה ועוד..

כיום, כחלק משיפור התדמית השלילית והלא הוגנת שנוצרה לחתולים השחורים (אשר בשל כך מאומצים פחות מחתולים אחרים), נחגג מדי שנה ב- 17 לאוגוסט “יום החתול השחור”.

החתולה מינס השחורה והנסיכותית, סיפרה על כך בבלוג שלה. בואו לקרוא מפי מינס על “יום החתול השחור”.

הפוסט ניפוץ מיתוסים על חתולים הופיע לראשונה ב-Spets.

האם כל דבר שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים על כלבים הוא בהכרח נכון…?

לפניכם, עשרה מיתוסים נפוצים, בואו לבדוק האם אתם יודעים מה באמת נכון ומה לא:

1. “שוקולד גורם לתולעים”

השוקולד, למרות שאינו בריא לכלבים – כלל אינו צד בעניין.

כלבים נדבקים בתולעים על ידי בליעת פרעושים או אכילת צואה נגועה בביצי תולעים. גורים יונקים יכולים להידבק מחלב אמם אם היא לא מטופלת.

מדוע השוקולד אינו בריא לכלבים?

בשוקולד, מצויים שני מרכיבים הרעילים לכלבים: קפאין ותיאוברומין, חומרים אלה פוגעים במערכת העצבים.

שוקולד מריר מכיל כמות גדולה יותר של תיאוברומין ולכן רעיל יותר.

שוקולד – טעים לנו, מאוד לא בריא לכלב שלנו

2. “עיקור או סירוס בגיל צעיר גורמים לשינוי אופיו של הכלב”

עיקור או סירוס מפחיתים באופן משמעותי את רמת התוקפנות בין כלבים אך אינם פוגעים כלל במרצם או בשמחת החיים שלהם.

3. “לגורים צריך לתת תוספת של סידן”

ההפך הוא הנכון.

היום, ידוע שכלבים המועדים לבעיות שלד ומפרקים (כמו כלבים מגזעים גדולים או כלבים בעלי נטייה גנטית לכך), זקוקים לרמות נמוכות של אנרגיה ושל מינרלים כמו סידן וזרחן.

עודף במינרלים במזון לגורים מגזעים גדולים יכול לגרום לבעיות בשלד בגלל גדילה מהירה.

לכן, יש להאכיל גורים במזון איכותי המותאם להערכת משקלם ככלב בוגר (קטן, בינוני, גדול).

4. “הכלב הוא אויבו של החתול”

רובנו עדים מידי יום להפרכת מיתוס זה. הכלב הוא טורף ולכן בעל אינסטינקטים של טורף המגיב לגירוי של ריח ותנועה. הוא מגיב לתנועתיות החתול ולריחו השונה ופותח במרדף.

ישנם גזעים שבמהלך השבחתם הגנטית נעלם יצר זה ולכן הם יהיו אדישים לחתולים. לעומתם יש גזעים בעלי יצר ציד חזק במיוחד שלא יסוגו לאחור גם כשהחתול מאיים עליהם.

5. “סירוס או עיקור גורמים להשמנה”

סירוס או עיקור מורידים את קצב חילוף החומרים בגוף הכלב או הכלבה ב-25% ולכן מגבירים את הנטייה להשמנה אצל כלבים.

לכלבים עם נטייה להשמנה מומלץ לעבור לאחר הניתוח למזונות דלי שומן. בשאר הכלבים מומלץ לעקוב אחר משקלם.

בנוסף, לכל הכלבים מומלצת פעילות גופנית על בסיס קבוע.

6. “כבש ואורז הינו מזון היפואלרגני”

טעות!

מזון “כבש ואורז” אינו בהכרח ממרכיבי עוף ולכן אינו היפואלרגני.

למזון “כבש ואורז” יתרון גדול בטעימותו.

7. “כרסום קירות הוא תוצאה של מחסור בסידן”

טעות.

בגורים כירסום הקירות, כמו לעיסת חפצים אחרים היא חלק מהתנהגות הגור.

התנהגות זו נגרמת בדרך כלל בשל כאבי שניים והחניכיים מהם סובל הגור בזמן החלפת שיני החלב (בגיל 4-6 חודשים) ולכן סביר שתחלוף עם הזמן.

לעומתם, בכלב בוגר התנהגות כזו אופיינית לחרדת נטישה או סתם לשעמום ולכן דורשת טיפול.

התנהגות זו אינה מעידה על מחסור בסידן או בכל מרכיב תזונתי אחר.

8. “אף יבש – כלב חולה”

אף לח אינו ערובה לבריאות כשם שאף יבש אינו סימן למחלה.

מד-חום הוא המדד האמין לטמפרטורת הכלב.

אם כלבך אינו מתנהג כרגיל, כדאי לגשת לווטרינר.

9. “כלבה צריכה להתנסות בהמלטה ואימהות לפחות פעם אחת”

הדעה הרווחת היא ש”תחושת האימהות” כמו שאנחנו חווים לא קיימת בקרב כלבות/חתולות ומה שמניע אותן הוא בעיקר אינסטינקט ההישרדות.

קשה לדעת כמה מההתנהגות ה”אימהית” של הכלבה נובע מאינסטינקטים בלבד וכמה נובע מהנאה מגידול הצאצאים, אנחנו כן יודעים שההנקה יכולה לגרום למשבר בריאותי בכלבות, שהפרידה מהגורים היא מאורע טראומתי להן, שדלקות וגידולים סרטנים ברחם ובעטינים שכיחים בכלבות/חתולות שלא עוקרו לפני ייחום שני (1 מתוך 4!!!).

לכן, במשוואה של טובת הכלבה – העיקור גובר על “ההנאה” מגידול הצאצאים!

10. “מזון ‘סניור’ צריך להכיל רמת חלבון מוגבלת כדי למנוע בעיות כליה”

חלבון הוא אחד ממרכיבי המזון החשובים ביותר לכלב המזדקן.

בעבר, הרבה וטרינרים המליצו על הגבלת חלבון מתוך אמונה שזה יעזור בהגנה על תפקוד הכליה.

היום, יודעים באופן חד משמעי כי הגבלת חלבון בכלב מבוגר בריא אינה נחוצה ולהפך – דרישת החלבון עולה בכלב המבוגר!

הפוסט 10 מיתוסים על כלבים הופיע לראשונה ב-Spets.

למחפשים תשובה קצרה התשובה היא – לא.

אז מה כדאי לאמץ, זכר או נקבה?

לקראת אימוץ כלב, אחת השאלות שעולות היא “מה עדיף – זכר או נקבה?”.

האמת היא שאין כאן עדיפות והפרמטר הזה כלל לא צריך להוביל אתכם בבחירת בן או בת המשפחה החדשים.

המיתוסים הם…:

באשר לשאלה “מה עדיף”, אפשר למצוא לכך הרבה הכללות ומיתוסים ואלו חלק מהם:

מיתוס 1#

כלבות הן בעלות אינסטינקט אימהי ולכן עדיפות לבית עם ילדים.

מיתוס 2#

זכרים הם טריטוריאליים יותר ולא רק על שטח אלא גם על אדם, חפצים ונקבות.

מיתוס 3#

זכרים מסמנים יותר מנקבות.

מיתוס 4#

הכלבות יותר עקשניות ויותר עצמאיות לעומתם הזכרים דורשים יותר תשומת לב ונוטים יותר לפתח תלות.

מיתוס 5#

קל לגדל יותר נקבות.

מיתוס 6#

הזכרים פעילים יותר מנקבות.

העובדות הן:

עובדה 1#

מבחינה פיזיולוגית, לזכרים סיבולת גבוהה מנקבות.

עובדה 2#

כלבות גם מסמנות ולא רק זכרים. חלק מהכלבות שומרות על התנהגות סימון גם אחרי העיקור.

אופי הכלב – המדד החשוב ביותר

אם עדיין אין ברשותכם כלב, דעו שאופי הכלב הוא המדד החשוב לבחירה והתאמה.

אין אופי משותף לכל הנקבות או לכל הזכרים, אז אל תתעסקו בשאלה זכר או נקבה, אלא תתמקדו בשאלה איזה אופי כלב מתאים לכם או למשפחה כולה.

רמז על האופי תלמדו בצורה האמינה ביותר מהתבוננות בגור או בכלב שאותו אתם שוקלים לאמץ.

תקופות ייחום

אם אתם לא מתכוונים לעקר או לסרס, קחו בחשבון שזכר לא מסורס יכול לברוח, ליילל ולצום כתגובה לכל כלבה מיוחמת שבסביבה.

כלבה לעומת זאת מתייחמת פעמיים בשנה למשך שלושה שבועות, בזמן זה יש דימומים וכלבים מיוחמים שנמשכים אליה. הכלבה המיוחמת גם יכולה לברוח. וכמובן האם אתם מעוניינים בהריונות רצויים או לא רצויים.

אימוץ כלב נוסף

אם ברשותכם כבר כלב אחד ואתם שוקלים לצרף כלב נוסף, כדאי שתבחרו מהמין השני, כך יש פחות סיכוי לריבים.

ושוב חוזרים לאותה נקודה:

הפסיכולוגיה הכלבית אינה זהה לפסיכולוגיה האנושית…

הפוסט נגה ומאדים – הגם אצל כלבים? הופיע לראשונה ב-Spets.