התבגרות גור חתולים: החתלתול החמוד שלך הולך וגדל

התבגרות גור חתולים: במעבר בין גיל הגורות לבגרות, התנהגות שפעם הייתה חמודה וגרמה לצחוק בלתי נשלט – הופכת להיות מעצבנת. גיל ההתבגרות של חתולים, כמו של ילדים, דורש הכרות עם התנהגות זו והבנה מעמיקה של המניעים מאחוריה. אולי יקל עלינו להבין את המצב אם נתבונן בו מבעד לעיני המתבגר שלנו.

הורמונים! מילה המעוררת חלחלה בכל הורה היא גם מילת המפתח בתקופת ההתבגרות של הגורים.

ריסוס וסימון טריטוריה

כאשר גור חתולים זכר מגיע לגיל המתאים, הוא מתחיל לחוש בדחף לסמן טריטוריה ולעדכן את הסובבים שהוא נכנס ל”שוק הפנויים-פנויות”. סימון טריטוריה נעשה ע”י התקרבות למשטח אנכי, הרמת זנב וריסוס שתן ולפעמים גם את תוכנן של הבלוטות האנאליות על המשטח הנ”ל. התנהגות זו מופיעה במקביל לשינוי בריח השתן, וכן, הריח הוא אופייני ובלתי נסבל…

הפתרון לעניין הריסוס הוא פשוט

כדאי לסרס את הגור מוקדם ככל האפשר (אבל לא לפני גיל 6-7 חודשים! לא לפני שמערכת הרבייה הבשילה). ככל שהחתול מבוגר יותר והתנהגות הריסוס שלו נמשכת זמן רב יותר, כך הסיכוי שההתנהגות תיעלם בעקבות הסירוס נמוך יותר.

אם סירוס לא עוזר ישנם עוד אמצעים, אך עדיפה פעולה מונעת ולהקדים תרופה לריסוס (התייעצו עם הווטרינר שלכם).

ייחום

יום אחד החתלתולה הקטנה והחמודה שלכם מגלה סימני חיבה יתרה מוגזמים ביותר תוך כדי גרגור: “היי מותק… מה נשמע…”?

אם גילה בין 5 ל- 10 חודשים, כנראה שהתחילה להתייחם.

בין ההתנהגויות שתוכלו לצפות להן ב- 10-14 ימים הבאים: יללות בקול מפתה, התמרחות על הרצפה ועל כל רהיט בבית ופרסום המצב לכל חתולי השכונה באמצעות הטלת שתן בכל מקום.

ישנן שתי אפשרויות:

לסבול בשקט, תוך ניקוי הבית והדיפת חתולים זכרים (פעם-פעמיים בשנה, כל שנה) או לעקר.

כמו עם הסירוס, רצוי להקדים תרופה למכה ולעקר את הגורונת לפני כניסתה לגיל ההתבגרות (באזור גיל 5 חודשים).

בל נשכח שעיקור וסירוס הן פעולות הכרחיות למניעת התפוצצות אוכלוסין של חתולים ולמניעת סבל מיותר של האימהות והגורים שלא תמיד ניתן למצוא להם משפחות מאמצות.

גירוד רהיטים

שומעים את הקול המחריד הזה של ציפורניים שורטות את הספה החדשה שלכם? למה לכל הרוחות החתלתול שלכם מגרד את הספה? הרי מתקן הגירוד המפואר בצבעים אפנתיים שקניתם בהמון כסף מחכה לו פחות משני מטרים משם!

סיבה אחת להתנהגות זו היא סימון. השארת החותם בטריטוריה שלו (או שלה…). החתלתול מסמן את הרהיט כחלק מהטריטוריה שלו.

הסיבה השנייה (וכנראה פחות קשורה ספציפית להתבגרות מינית) היא פשוט חידוד הציפורניים האינסטינקטיבי.

אז מה עושים? איך מצילים את הספה החדשה?

ראשית, אפשר לגזור מעט את ציפורני החתול, רק את הקצה. השתמשו בקוצץ ייעודי ועשו זאת כל שבועיים-שלושה כחלק משגרת הטיפוח. כדאי להכניס את גזירת הציפורניים לשגרת הטיפוח מגיל קטן ולהרגילו לכך. בקשו מהווטרינר שידריך אתכם כיצד לעשות זאת נכון.

לעולם אבל לעולם – אל תעקרו את ציפורניו של החתול!!! (ראו בהמשך הכתבה).

שנית, ספקו עמדת גירוד (scratcher) עטופה בחומר מתאים המהווה אתגר לציפורניים, כמו חבל למשל. עמדת הגירוד צריכה להיות בגובה מספיק (כמטר בערך) ובעלת בסיס רחב כדי שלא תתהפך כאשר החתול משעין עליה את משקלו, מטפס עליה או “תוקף” אותה.

טיפים לשכנוע החתול המתבגר לעבור להשתמש בעמדת הגירוד:

פזרו מעט “קטניפ” (שאלו בחנויות לחיות מחמד), מידי כמה שבועות כדי לעודד את החתול להשתמש בה.

הפנו את תשומת ליבו של החתול לעמדת הגירוד החדשה ע”י משחק אינטראקטיבי בסביבות והמתקן ועליו.

הציבו את המתקן קרוב למקום השינה החביב על החתלתול. הדחף לגרד הוא החזק ביותר כאשר חתול מתעורר משינה.

אחרי כמה שבועות כשהחתול כבר ניגש אל עמדת הגירוד בעצמו, תוכלו להתחיל בהזזה הדרגתית שלה למקום נוח יותר בבית.

אין לעקור את ציפורניו של החתול!!

הציפורנים של החתול הן המשך ישיר של פרקי האצבעות. עקירת ציפורניים היא קטיעה של הפרק האחרון באצבע של החתול. פעולה זו גורמת סבל רב לחתול גם אחרי ההחלמה מהניתוח – הסרת הפרק גורמת לשינויים ביציבה ובהליכה של החתול. בהמשך, תגרום לבעיות פרקים, שלד ועמוד השדרה.

מלבד הסבל הפיזי של ניתוח הקטיעה הקשה, החלמה ובעיות שלד ופרקים, חתול שעובר הליך כזה יסבול מטראומה נפשית מתמשכת ויהיה אומלל לשארית חייו.

אגרסיביות במשחק ואימון לתפיסת טרף

מעקב אחרי טרף, התגנבות, זינוק ונשיכה. “איי! זה לא טרף! זה הקרסול שלי!”.

חתולים הם טורפים. כאשר חתלתול מגיע לגיל 8 שבועות, הוא כבר יודע את התיאוריה. על האספקט המעשי צריך להתאמן.

אם גור החתולים שלכם הופרד מאמו לפני הגיל המומלץ (8-10 שבועות), הוא כנראה החמיץ שיעור חשוב: שליטה בעוצמת הנשיכה. לכן הגפיים שלכם יהיו כנראה הקרבן הראשי.

צעצועים במקום רגליים

נסו לתעל את הפעילות הזו כלפי צעצועים, כמו צעצועי חכה שבעזרתם תוכלו להעיר אותו לפעילות.

ישנם הממליצים “לתקן” את החתלתול כאשר הוא מתביית על הגפיים של בן אנוש בנשיפה רועמת, כמו שאמא חתולה משמיעה.

יש הממליצים להשתמש במרסס מים עדין במקרים שהגור לא הבין את הרמז.

אין להכות את החתול!!! וכדאי לשבח אותו במקרה שהוא תוקף את הצעצוע.

כדי למנוע פציעות כואבות

לעולם אל תנסו לגרום לחתול לתקוף את אצבעות הידיים או הרגליים שלכם. תמיד דאגו שיהיה צעצוע ביניכם לבין השיניים בזמן המשחק.

מתנות קטנות

בשלב זה, החתול המתבגר שלכם עשוי להביא לכם מתנות קטנות כמו ג’וקים או עכברים שתפס. כי הוא אוהב אתכם ורוצה להראות לכם את זה. יכול להיות שתקבלו אותן בטקס הענקה באופן ישיר או תמצאו אותם במיטה או בנעליים שלכם.

על מתנות אומרים תודה

אל תשכחו לשבח אותו על המתנות שהביא. העיקר הכוונה…

אה, ואנחנו מציעים להרים את השמיכה והכרית לפני שאתם נכנסים למיטה ולנער נעליים לפני שמכניסים רגל…

פעילות לילית

בניגוד לאמונה הרווחת, חתולים אינם פעילים בלילה באותו אופן שעטלפים או דביבונים פעילים בלילה.

חתלתולים בגיל ההתבגרות נוטים להיות פעילים מאוד לפני עלות השחר.

חתולים בטבע צריכים לעבוד קשה עבור הארוחה הבאה שלהם. כך שפעילות משחק נמרצת שאחריה ארוחת ערב מאוחרת ומשביעה – תעזור לחתול לישון עוד קצת.

שימו לב שאינכם מלמדים את החתול התנהגות לא רצויה בטעות

אם החתול שלכם מתעורר לפני עלות השחר ומיילל ואתם קמים להאכיל / לשחק / להתרפק או שילוב של הפעולות הנ”ל, אתם בעצם נותנים גמול של תשומת לב על התנהגות לא רצויה.

אל “תנהלו משא ומתן עם טרוריסטים”. משכו את השמיכה מעל הראש והתעלמו. בסוף ימאס לו וההתנהגות תפסק.

לא לשכוח לנשום עמוק

כמו ילדים, גם חתולים מתבגרים בסופו של תהליך והם עושים זאת בהרבה פחות זמן. הצטיידו בסבלנות מרובה ובחוש הומור ושתו הרבה מים. גם זה יעבור ותזכו בסופו של דבר בחתול בוגר ורגוע. התעלולים והחכמה ימשיכו להפתיע אתכם כי זה טבעו של החתול.