אז מה כל כך מיוחד בקשר שיש לנו עם חיות המחמד שלנו? איך זה שאנחנו כל כך נקשרים אליהם? מדוע לעיתים אנחנו מצליחים לייצר עימן קרבה בקלות יותר מאשר עם אנשים?
אולי זה בגלל שהם כל כך תלויים בנו כל חייהם? אולי זה בגלל שהם תמיד שם, לא שופטים אותנו,לא מבקרים אותנו, אלא פשוט מקבלים אותנו כמו שאנחנו – אבל מה שבטוח הקשר שלנו איתם מיוחד מאד, וכאשר אנו נאלצים להיפרד מהם, אנו חווים תחושת אובדן וכאב מאין כמותם.
נעים להכיר
אני ד”ר מיכל קירשנר, מאלפת כלבים, יועצת להתנהגות כלבים ובעלת פנסיון ביתי. עורכת בימים אילו גיוס המוני להוצאת ספר שכתבתי ואיירתי לאחרונה “חבר שנשאר גם אחרי שהזמן עבר” . ספר המיועד לילדים ,להורים ובכלל לגילאי 3-120 ועוסק בנושא כה חשוב שלא ממש מדובר: פרידה מחיית מחמד . נושא שלא חייבים לדבר עליו רק שנפרדים מחיית המחמד, כי הרי המוות הוא חלק מהחיים…
להתמודד עם האובדן
אבל בינתיים כמה דגשים כיצד להתמודד עם האובדן ואיך לתווך את הפרידה לילדים-
תהיו אמיתיים
ספרו לילדים את האמת לגבי מה קרה לחיית המחמד (כמובן שמידת הפירוט והתאור תהיה תואמת גיל), שתפו אותם בכאב שלכם. אל תפחדו להראות את הרגשות שלכם- זה יתן להם לגיטימציה לבטא את שלהם, לשחרר החוצה את הכאב. כאב בהחלטה של לסיים את חייו של בעל החיים ולהרדים אותו\ה, כאב בפרידה ובגעגוע.
תנו זמן לתהליך הפרידה
לכל אחד יש קצב שונה כאשר מדובר בהתמודדות עם אבל. פרידה מחיית מחמד עבור רבים זהה לפרידה מבן משפחה ולעיתים אף קשה יותר. המודל המקובל להתמודדות עם אבל כולל מספר שלבים אוניברסליים ביניהם הכחשה, כעס, דיכאון ולבסוף השלמה. לעיתים הסדר משתנה מאדם לאדם, לעיתים יש חזרה כמה פעמים על אותו השלב. משך השהייה בכל שלב משתנה מאחד לשני ולעיתים אפשר להישאר בשלב מסוים כל החיים.
חשוב גם לאפשר את הזמן וגם להבין כי יש תחושות שנשארות- ושיש מקום בלב שלנו לכמה תחושות יחד: אפשר להיות מאוד עצובים מהפרידה אבל גם להתרגש מהגעה של חבר חדש למשפחה.
מתי הזמן הנכון לצרף חבר חדש למשפחה?
אין זמן “לא נכון” , אלא יש איך לעשות את זה “נכון”. הדגש העיקרי הוא לא לעשות השלכה על חיית המחמד החדשה. היא\ הוא אף פעם לא יהיו כמו בעל החיים שנפרדתם ממנו. לכן מיותר לעשות השוואות, כל אחד מיוחד בדרכו שלו ויש לו מקום אחר בלב, ובלב שלנו יש מקום לגם וגם. שוב אומר שזה שאנחנו מתחברים ואוהבים את חיית המחמד החדשה זה לא משנה את הרגשות שהיו ושיש לנו עבור החיה שנפרדנו ממנה.
איפה הם?
אחת השאלות הכי קשות שילדים שואלים לגבי הפרידה- ואיפה הוא/היא עכשיו?
ברוב הדתות יש הפרדה בין גוף ונפש\רוח, אך ביום יום אנו נוטים להתעלם מהפרדה זו, ולהתייחס לגוף ולנפש יחדיו. בפועל מה שקורה זה שבמוות אנו נפרדים רק מהגוף שבו הנפש התגוררה. הנפש היא נצחית והיא בעצם בכלל לא מתה.
אז במובן מסוים כאשר נפרדנו מבעל החיים שלנו חווינו 2 פרדות:
- נפרדנו מהגוף שבו חיית המחמד היתה
- נפרדנו מהדרך שבה נהגנו לתקשר עם חיית המחמד
בעצם משהו מחיית המחמד שלנו תמיד ישאר איתנו, בצורה שונה מאיך שהיינו רגילים. מאד חשוב להבהיר את זה לילדים כי הרבה פעמים חיית המחמד היא “איש הסוד” של הילדים- לבעל החיים הם מספרים את הדברים שמפחידים אותם, חוויות שקרו להם ואת הסודות הכי כמוסים שלהם.
אז בכל זאת מה עונים?
את הגוף אנחנו מחזירים לטבע, לאדמה כדי שהטבע יוכל לייצר ממנו עוד חיים.
ועם הנפש אנחנו לומדים לתקשר בדרך אחרת, לצייר, לכתוב לחלום וכדומה…
כמה שנחשוף ונגיש את הנושא החשוב הזה לילדים, כך יהיה להם יותר קל ובטוח להתמודד עם הפרידה כשתגיע. לצערנו רובנו עוברים לפחות שתיים\ שלוש פרידות כאילו לאורך חיינו (אם לא יותר). מהמקום הזה צמח הספר שכתבתי. מוות הוא חלק מהחיים, הוא מעלה הרבה רגשות, בואו נעצור רגע ונתבונן ברגשות הללו, יש להם מקום, לא צריך לפחד מהם. תנסו….
אתם יכולים לעזור
מזמינה אתכם לתמוך בגיוס המונים שלי להוצאת הספר הכה חשוב הזה
או לצלצל להתייעץ 0544995278
מאת: ד”ר מיכל קירשנר
