תוחלת חיים

ממוצע הוא כלי נפלא לחישוב ממוצע – הוא לא לוקח בחשבון את תנאי החיים של החתולים. הממוצע מקפל בתוכו חתולי רחוב שבמקרה הטוב חיים חמש או שש שנים, חתולי בית מטופחים שנהנים מאריכות ימים ויכולים להגיע לגילאים מופלגים של 20 שנה ויותר ואת כל מה שביניהם.

איך יודעים בן כמה החתול? 

אם אתם לא יודעים את תאריך לידתו המדויק של החתול, לא נורא. שאלו את הווטרינר. וטרינרים להעריך את גילו של החתול לפי סימנים פיזיים (שיניים למשל). אם מדובר בגור קטן שגילו עד 8 שבועות, תוכלו למצוא הסבר כללי בכתבה הזו

בן כמה החתול שלי בשנות אדם? 

שאלה שמסקרנת רבים מאתנו כי היינו רוצים מאד שהחתול שלנו יגיע לשיבה חתולית טובה.דרך אחת לענות על השאלה היא להתבונן על שלבי החיים של החתול מול אלו של בני אדם.

שמענו על כל מיני נוסחאות. הנפוצה שבהן היא הכפלת גיל החתול ב5 (וגיל הכלב ב7, ועל הנוסחא הזו נדבר בכתבה משלה), נוסחא זו שגויה כמובן, משום שהחתול חווה את הינקות, הגורות וחלק גדול מגיל ההתבגרות שלו כבר בשנה הראשונה לחייו. הטבלה הזו, באדיבות American Animal Hospital Association and the American Association of Feline Practitioners נותנת מידע מדויק לפי שלבי החיים של החתול: 

אז למה לצפות? 

תלוי בתנאי החיים של החתול הספציפי שלך. אפשר לצפות שחתולים שלא יוצאים מהבית יחיו יותר. מצד שני, חתולים שחיים בבית ולא זזים, עלולים לפתח נטייה להשמנה ולחלות במחלות הנובעות מכך שיורידו את איכות החיים של החתול כמו גם את תוחלת החיים שלו.

אז איך אוכל לעזור לחתול שלי למצות את תוחלת החיים המקסימלית שלו בבריאות ובאושר?

1.שמרו על משקל תקין

הקפידו על מתן כמויות אוכל נכונות – חתולים שחיים בבית ולא יוצאים החוצה, נוטים לפתח בעיות משקל משום שהאוכל זמין להם כל הזמן והם גם משועממים. שימו לב לכמויות האוכל שאתם שמים בצלחת ומדדו נכון לפי טבלאות ההאכלה המומלצות שעל גב השק. כך תעשו זאת נכון. שימו לב גם לכמויות שהחתול אוכל. שינוי קיצוני בתיאבון (חוסר או עודף) עלול להיות סימן לבעיה בריאותית.

2.שימו דגש על פעילות ומשחק בבית

חתולי בית – עדיף שישארו בבית, כך תגנו עליהם מהסכנות האורבות להם בחוץ ואשר הם אינם מודעים להם. 

ספקו להם גירויים מנטליים כמו מגוון של צעצועים והקדישו להם זמן איכות אתכם. חתול משועמם עשוי להוציא את האנרגיה המיותרת שלו באמצעות השמדת הבית שלכם. כך תדעו אם החתול שלכם סובל משעמום.

3.שימו דגש על רפואה מונעת

לצד שירותי רפואה וטרינרית בכל מקרה שבו החתול זקוק להם, שאלו את הוטרינר שלכם על רפואה מונעת. לדוגמא, חיסונים, תילוע, הגנה מפני פרעושים ואף שמירה על היגיינה דנטלית אשר יכולה לסייע לשמירה על שיניים בריאות.

ואל תשכחו כמובן הרבה אהבה, ליטופים וכירבולים. 

הפוסט בן כמה החתול שלי בשנות אדם? על חתולים ותוחלת חיים הופיע לראשונה ב-Spets.

במדינת ישראל, ישנם מאות אלפי חתולים חסרי בית החיים ברחובות.

הם חשופים לרעב, צמא, מחלות, תנאי מזג אוויר קיצוניים, כבישים סואנים ומפגשים עם אנשים שאינם חובבי חתולים.

לכן, כדי לעזור ולהפחית את מספר החתולים בארץ ואת סבלם, כדאי לשקול למענם ולמענך עיקור או סירוס.

חתולות אינן זקוקות לחוויית האימהות כמונו

המיתוס שכדאי לתת לחתולה להרות ולהתנסות באמהות לפחות פעם אחת אינו נכון.

הדעה הרווחת היא ש”תחושת האימהות” כמו שאנחנו חווים, לא קיימת בקרב חתולות ומה שמניע אותן הוא בעיקר אינסטינקט ההישרדות.

קשה לדעת כמה מההתנהגות ה”אימהית” נובע מאינסטינקטים בלבד וכמה נובע מהנאה מגידול הצאצאים.

סיכונים בריאותיים אצל חתולות לא מעוקרות

אנחנו כן יודעים שההנקה יכולה לגרום למשבר בריאותי בחתולות. ההנקה והדאגה מתישים אותה ומדלדלים את משאביה.

היא גם חשופה למחלות הקשורות בהריון ובהנקה כמו דלקות ברחם או בפטמות.

דלקות וגידולים סרטניים ברחם ובפטמות שכיחים בחתולות שלא עוקרו לפני ייחום שני (1 מתוך 4!!!).

טובת החתולה לפני הכל

לכן, במשוואה של טובת החתולה – העיקור גובר על “ההנאה” מגידול הצאצאים!

לו יכלה, הייתה החתולה שלכם מודה לכם על כי עיקרתם אותה ומנעתם ממנה “חוויה” זו.

כמו כן, בל נשכח כי מציאת בית לחתלתולים החדשים אינה משימה קלה נוכח ההיצע העצום של חתולים המחפשים בתים חמים.

ומה לגבי סירוס חתולים זכרים?

לגבי הזכרים, גם להם יועיל הסירוס.

זכר מסורס יהיה מעורב פחות בקרבות בין חתולים, בפציעות ובמחלות הנובעות מכך.

בנוסף, זכרים שאינם מסורסים נוטים לרסס שתן במקומות בלתי רצויים – סירוס ימנע את זה.

סירוסים ועיקורים מסייעים למיתון אוכלוסיית החתולים

כשאתם מקפידים לעקר / לסרס את החתול/ה שלכם, אתם תורמים את תרומתכם הצנועה לריסון פיצוץ אוכלוסיית החתולים בארצנו.

ניתוחי הסירוס והעיקור הם ניתוחים קלים ובטוחים. הקפידו לעשות זאת אצל וטרינר שניתן לסמוך עליו.

באיזה גיל מומלץ לעקר / לסרס?

הזמן הרצוי לסירוס חתולים זכרים הוא בתקופת ההתבגרות המינית של הגור בגיל שבין 6-12 חודשים.

הזמן הרצוי לעיקור חתולות נקבות הוא לפני הייחום הראשון, בדרך כלל בגיל שבין 6-12 חודשים.

הפוסט מדוע כדאי לעקר ולסרס חתולים? הופיע לראשונה ב-Spets.

מעבר להיותם מתוקים, מתפנקים, מצחיקים ושותפים נפלאים לדירה, אין ספק שחתולים הם יצורים מרתקים ומסתוריים במיוחד, ולפחות עבור רוב האנשים – רב הנסתר על הגלוי. ובמקום שבו חסר ידע… צצות ספקולציות שהופכות עם השנים ל”אמת”.

אנחנו כאן כדי לשבור כמה מיתוסים מפורסמים:

“חתול נופל תמיד על הרגליים”

מיתוס זה נובע מהעובדה שהחתול הוא בעל רפלקס יישור.

רפלקס היישור מתאפשר הודות לחוליות הגב הגמישות, היעדר עצם בריח, ומפרק כתפיים המאפשר את הזזת הרגליים הקדמיות לכל הכיוונים.

הודות לתכונות אלו וכן הודות לאינסטינקטים החדים שלו, יכול החתול לבצע גלגול בזמן הנפילה: החתול מסובב את הראש ואחר כך את עמוד השדרה. החלק האחורי מתיישר והגב מתקמר להפחתת עוצמת הפגיעה.

עם זאת ישנם חתולים שנופלים באופן מוצלח ויש כאלו שלמרבה הצער לא…

לקריאה מורחבת (כולל סרטון וידאו מרהיב): “צניחה חופשית” בחתולים – האם הם תמיד נופלים על הרגליים?

“לחתול יש תשע נשמות”

לא ברור מהו מקור אמונה זו.

האם בגלל המסתורין הקשור בחתול, האם מכך שהמצרים ייחסו לחתול תכונות אלוהיות או מהאמונה הרווחת לפיה קשה להרוג חתול.

כך או כך, גם חתול עלול למות מפצע שהזדהם ולא טופל, גם חתול עלול לחלות במחלות שללא טיפול יביאו למותו, גם הוא נפגע מתאונות או מנפילות.

ומה קורה לאחר מותו? גם אנחנו היינו רוצים לדעת…

“החתול הוא אויבו של הכלב”

רובנו עדים מידי יום להפרכת מיתוס זה.

הכלב הוא טורף ולכן בעל אינסטינקטים של טורף המגיב לגירוי של ריח ותנועה. הוא מגיב לתנועתיות החתול ולריחו השונה ופותח במרדף.

ישנם גזעים שבמהלך השבחתם הגנטית נעלם יצר זה ולכן הם יהיו אדישים לחתולים (כמו כלבי שעשועים) ולעומתם ישנם גזעים בעלי יצר צייד חזק (כמו כל כלבי הציד) במיוחד שלא יסוגו לאחור גם כשהחתול מאיים עליהם.

“חתולים מעבירים מחלות”

למעשה, מעטות הן המחלות המסוגלות לעבור מהחתול לאדם והסיכוי להידבק במחלה מחתול הנו קטן ביותר.

רוב מגדלי החתולים בביתם אינם נדבקים.

טפיל הטוקסופלזמה המוזכר בהקשר של נשים בהריון, הדבקתו העיקרית מתרחשת דווקא מאכילת בשר שלא מבושל מספיק. לכן, מומלץ לנשים בהריון, שטרם נחשפו לטפיל הטוקסופלזמה להימנע הן מאכילת בשר שאינו מבושל מספיק והן ממגע ישיר עם הפרשות חתולים (ארגז הצרכים שלהם).

מחלה זיהומית אחרת שעלולה לעבור מחתולים לבני אדם – “שריטת החתול”, פוגעת בעיקר באנשים עם כשל חיסוני.

ישנם כמובן גורמי מחלות אצל החתול הנמצאים בשליטתנו כמו למשל חיסונים נגד מחלות, טיפול נגד פטריות, טיפולים נגד פרעושים וטיפולים נגד תולעים.

“סירוס או עיקור גורמים להשמנה”

סירוס או עיקור גורמים לשינויים הורמונליים בחתול.

שינויים אלו גורמים לנטיה של הגוף ליצור יותר תאי שומן, כך למעשה עולה יכולת הגוף לצבור שומנים.

כמו כן, סירוס או עיקור מורידים את קצב חילוף החומרים בגוף החתול ב-25%.

לכן – יש אמת בכך שסירוס או עיקור מגבירים את הנטייה להשמנה אצל החתול.

לחתולים שהיו עוד לפני הניתוח בעלי נטיה להשמנה מומלץ לעבור אחרי הניתוח למזונות דיאטטיים.

חתולים שלא הראו נטייה להשמנה לפני הניתוח – מומלץ שיהיו במעקב אחר משקלם, יקבלו כמויות מדודות של מזון ויעסקו בפעילות גופנית.

לקריאה מורחבת: תזונה נכונה לחתול השמן

“חתול שחור מביא מזל רע”

אמונה טפלה זו מגיעה מחשכת ימי הביניים. אז האמינו שחתול שחור הינו התגלמות השטן.

הכנסייה הנוצרית שלא אהבה את הסגידה לחתולים בחלק מהדתות הפגניות, הפיצה אמונות טפלות הקשורות לחתול כמו: החתול הוא שליח השטן, החתול מסוגל לשנות צורה למכשפה ועוד..

כיום, כחלק משיפור התדמית השלילית והלא הוגנת שנוצרה לחתולים השחורים (אשר בשל כך מאומצים פחות מחתולים אחרים), נחגג מדי שנה ב- 17 לאוגוסט “יום החתול השחור”.

החתולה מינס השחורה והנסיכותית, סיפרה על כך בבלוג שלה. בואו לקרוא מפי מינס על “יום החתול השחור”.

הפוסט ניפוץ מיתוסים על חתולים הופיע לראשונה ב-Spets.

האם הם נופלים תמיד על הרגלים…?

המהפכה התעשייתית הביאה את החתולים להסתובב על בטון ומלט במקום על עצים.

רוב החתולים לא מפחדים מגבהים וכתוצאה מכך, מרדף אחרי ציפור / פרפר או סתם טיול לעת ערב לאורך מעקה הבניין יכול להסתיים בנפילה מגובה רב.

סיכוי גבוה יותר לשרוד נפילות מגובה

אמנם טופריהם של החתולים אינם יכולים להיתפס בבטון ולעצור את הנפילה (כשם שהם יכולים לעצור נפילה מעץ למשל), אך בכל זאת ישנם לא מעט מקרים של חתולים ששרדו נפילה מגובה רב.

איך הם עושים זאת?

האחראי לכך הוא הרפלקס “יישור לימין” שיש לחתול.

רפלקס “יישור לימין” הוא המושג המתאר את היכולת של חתולים להסתובב באוויר ולנחות על הרגליים.

השם קצת מטעה, כי לא מדובר ברפלקס אחד אלא במספר רפלקסים המתבטאים בסדרה של תנועות מהירות. כדי לבצע תנועות אלה החתול צריך להתגבר על כמה חוקי פיזיקה.

באופן כללי, הנזק לחיה נופלת תלוי בשני גורמים:

כוח הכובד (הנובע ממסת הגוף) ושטח הפנים של החיה המשפיע על מידת התנגדות הגוף לאוויר ולכן משפיע על מהירות הנפילה.

לכן, נמלים, עכבישים ושאר חיות קטנות לא צריכות לפחד מהשפעת כוח הכובד בשעת הנפילה.

לטובת החתול עומד מבנה גופו

גודלו הקטן יחסית, עמוד שדרה גמיש והעובדה שאין לו עצם בריח.

כל אלה מאפשרים לחתול להניע חלקים בשלד שלו בנפרד מחלקים אחרים ולאורך צירים שונים ובכך לבצע פיתול תוך כדי נפילה.

“יישור לימין” – רפלקס מולד מציל חיים!

הרפלקס “יישור לימין” מסתמך על מערכת שיווי משקל הנותנת את המידע על מצב גוף החתול במרחב.

או במילים פשוטות – מה למטה ומה למעלה, ממש כמו gyroscope במטוסים המונע את בלבול הטייסים כתוצאה מוורטיגו.

מערכת שיווי המשקל היא איבר קטנטן באוזן הפנימית של החתול (וגם באוזן האדם) הבנוי מתעלות מלאות נוזל המצויות במישורים שונים ומתאי חישה.

איך עובד רפלקס היישור לימין?

כאשר הגוף נע, נע גם הנוזל בתעלה שנמצאת במישור המתאים.

תאי החישה באותה תעלה מגיבים לתנועת הנוזל ומעבירים דחף עצבי אל המוח.

המוח מתרגם את המסר למיקום במרחב ואז מתחילה שרשרת של תנועות:

בשלב הראשון, מסתובב הראש.

מיד אחר כך, מצמיד החתול את הרגלים הקדמיות אל הראש בעוד הרגליים האחוריות נמתחות ואז מתאפשר סיבוב חצי הגוף הקדמי בתשעים מעלות ואילו חצי הגוף האחורי מסתובב בכיוון הנגדי בעשר מעלות.

בשלב האחרון, מתבצעות סדרת תנועות הפוכות (פריסת רגלים קדמיות, קיפול האחוריות וסיבוב משלים לכיוון הנגדי).

לאחר שהחתול מתיישר, הוא מתפנה להגדיל את שטח פניו ממש כמו סנאי מעופף כדי להקטין את מהירות הנפילה, הוא עושה זאת על ידי הרפיית שרירים ומתיחת רגליים.

מהירות הנפילה

מהירות גוף נופל מגיעה בשלב מסוים של הנפילה למהירות קבועה וסופית.

הצונחים “צניחה חופשית” מגיעים אליה לאחר 30 שניות בערך, חתול מגיע למהירות הסופית מהר יותר.

אדם ממוצע נופל במהירות של 120 קמ”ש, חתול ב- 60 קמ”ש.

אף חתול הוא לא סופרמן ונפילה עלולה להסתיים בפגיעה קשה

לצערנו, לא תמיד החתול נופל על הרגלים ו”הצניחה החופשית” עלולה להסתיים רע.

למרות נפלאות האבולוציה, אין לזלזל ב”נפילה החופשית” של החתול וגם אם נראה כי שרד את הנפילה בשלום כדאי לגשת לווטרינר כי יתכנו פגיעות פנימיות לא נראות לעין כמו דימומים, קרע של שלפוחית השתן ושבר בלסת.

ישנן פגיעות אשר לא מתבטאות באופן מיידי אלא אפילו לאחר מספר חודשים כמו במקרה של קרע בסרעפת.

כלל ברזל – מוטב להיזהר מאשר להצטער!

אין אנו אמורים לסמוך על האינסטינקטים של החתול שלנו כאשר אנחנו מתגוררים בקומה גבוהה למשל.

עלינו לאבטח את החלונות והמרפסות בצורה כזו שלא יהיה סיכוי אפילו קטן שהחתול האהוב שלנו יצנח למטה.

איך בדיוק נראה רפלקס ה”יישור לימין”?

הנה סרטון שמראה זאת בצורה מושלמת ואנחנו מדגישים – אל תנסו את זה בבית!

שימרו עליהם!

הפוסט האם חתול תמיד נופל על הרגליים? הופיע לראשונה ב-Spets.

מחקרים בקרב בני אדם מוכיחים כי צריכת פירות וירקות מגנה על הגוף ממחלות, האם גם אצל חיות זה כך?

נכון שירקות ופירות הם מקור טבעי לנוגדי חמצון ולסיבים ומרבית הירקות והפירות בריאים לכלבים וחתולים, אבל ממש לא כולם.

זאת אחת הסיבות לכך שאנו ממליצים להימנע מלתת תוספות שאינן מיועדות לחיות המחמד שלנו.

מאלו ירקות ופירות יש להימנע?

לגזור ולשמור – רשימת פירות וירקות האסורים לכלבים וחתולים:

בצל, שום, כרישה ועירית בכל צורה (אבקה, טריים, מבושלים)

מכילים חומר המפרק כדוריות דם אדומות ומביא להיווצרות אנמיה והסימנים הקשורים לה כמו חולשה, קשיי נשימה ועוד.

ירקות חיים ממשפחת הסולניים (תפוחי אדמה, עגבניות, פלפלים, חצילים)

מכילים חומר רעיל הקרוי “סולנין”. כמות הסולנין בצמח עולה ככל שהירק נחשף לאור (למשל כשתפוח אדמה הופך ירוק או מנביט). כמות גדולה של סולנין תגרום להפרעות במערכת העיכול ובמערכת העצבים. הסולנין נהרס בבישול!

ירקות ממשפחת המצליבים (ברוקולי, כרוב, כרובית)

מכילים חומר הקרוי Isothiocyanate. במינונים גדולים במיוחד (מעל 10% מהמזון), חומר זה יגרום להרעלה. בגלל הכמות הגדולה הדרושה כדי לגרום נזק, הרעלות כאלה מתרחשות בעיקר בחיות משק.

אבוקדו

מכיל את החומר הרעיל “פרסין”. כלבים וחתולים האוכלים אותו יכולים לסבול מהקאות ושלשולים. לעומתם חיות הרגישות לפרסין כמו ציפורים (בעיקר קטנות) ומכרסמים יכולים למות מפגיעה בלב ובמערכת הנשימה.

ענבים ובעיקר צימוקים

יכולים לגרום לפגיעה בכליות. החומר הרעיל עדיין לא התגלה. מדובר ברגישות המשתנה מכלב לכלב, כך שכל כמות פוטנציאלית לגרום פגיעה.

קלחי תירס

קשים לעיכול ולכן יכולים להביא לחסימת קיבה / מעיים.

אגוזי מקדמיה

בעיקר רגישות אצל כלבים. הרעלה מכמויות קטנות.

עלי ריבס (RUBARB), תלתן, חומעה

עשירים באוקסלטים. בגלל הקישור היעיל של אוקסלט לסידן, צריכה גבוהה במזון עשויה לגרום לחוסר בסידן ולפגיעה בכליה.

פירות הדר

לא מומלצים בכמויות גדולות.

מתעקשים לתת פירות / ירקות?

אם לא השתכנעתם ובכל זאת החלטתם לתת, החלקים הבעייתיים בפרי הם לרוב גלעינים, עלים וגבעולים. הקפידו להוציא את הגלעינים כדי שלא יגרמו לחסימה במערכת העיכול. וזכרו תמיד לתת במידה – אל תיתנו פירות וירקות בכמות ובתדירות גבוהים.

הפוסט פירות וירקות – האם הם תמיד בריאים? הופיע לראשונה ב-Spets.

הפוסט תזונה נכונה לגורי חתולים ולמתבגרים הופיע לראשונה ב-Spets.