אתחיל בגילוי נאות (מאד אוהבת את צמד המילים הללו, נותנות לי הרגשה אקדמית כזאת…) אז ככה:
אני לא הייתי שם. זהו.
אז מאיפה הכותרת הזאת? כי כמובן יש לי מה לומר על כל האירוע הזה שהדיבורים עליו וההתרגשות סביבו חרגו מכל פרופורציה. אני אפרט.
לפני כך וכך זמן, לקראת סיומה של עונת הקיץ, יום אחד בשעות אחה”צ, גילו שתי חתולות שכנות (לא מהחבורה שלנו…) נחש צפע (!!) על שביל הכניסה לבית השכנים, הצמוד לחצר שלנו.
אין ספק שהוא היה בדרכו לתפוס משהו לאכול או למצוא מחסה למנוחה, שתי פעולות לגיטימיות, אלא שהחתולות הן חתולות ומיד התחילו להציק לו, לכתר אותו ולמנוע את בריחתו.
אני באותה שעה הייתי בכלל בבית. אני נמנעת מלהסתובב בחוץ, כי בחודשים האחרונים נוספו הרבה שפמים חדשים ללהקה שלנו ואני מאד מסויגת מכך.
אצלה (זוכרים מי זאת? – הבעלים), אין שום רף כניסה, שום סינון, כאילו “כל הבא ברוך הבא”.
מיד מציעה את התנאים הכי טובים – אוכל פעמיים ביום, מים בשפע, פינות הצללה ומסתור וגם פה ושם כריות התפנקות. אז שהשמועה לא תרוץ למרחקים??
בקיצור, אני נמנעת ממגע עם ותיקים, אז על אחת כמה וכמה עם חדשים ובמיוחד כאלה שתופסים מיד בטחון כאילו שנולדו כאן…
רוב היום, אני סובלת בשקט בבית ומבלה ליד החלון בצפייה וכך עולה על סיפורים לא נורמליים.
בקיצור, הבחנתי באי שקט חריג וראיתי את הבעלים של החתולות ההן מתיזה עליהן מים כדי להבריח אותן (כל הכבוד לדאגה לשלומן), והנחש, שקצת שכל יש לו במוח המצומצם שלו, הבין את הרמז וברח לבין השיחים והעצים.
מיד יצאה הודעת אזהרה לכל יושבי הבתים הסמוכים, כולל אלי כמובן (למרות שאף אחד לא חושב שיעלה על דעתי לסכן עצמי בקרב עם נחש – החיים יפים מדי :)).
אבל לא כך נגמר הסיפור.
עם רדת החשכה (ורק אלוהים יודע מה עבר במוח הזעיר שלו אחרי שראה שבחצר הזאת פועלת יחידת מג”ב מיומנת), החליט הנחש לצאת ממקום מסתורו ולהיחשף (כנראה הבטן ממש קרקרה לו).
פה אני חייבת לומר מספר מילות הערכה (למרות הקושי שלי) – חתולי החצר האלה לא פישלו. מסתבר שהם היו כל הזמן על המשמר. איך שהוא נחשף, הם כיתרו אותו ועשו הרבה רעש שהזעיק את השכנים. הנחש העלוב הזה נבהל כנראה וטיפס במהירות על שיח גבוה. כמה מביך בשבילו.
טוב, מכאן הסיפור רץ. קראו ללוכד נחשים ובאווירה רומנטית לאורם של פנסים הצליח ללכוד בעדינות וללא אלימות את הנחש אל תוך שק מיוחד. במעמד זה גם הסתבר שזו גברת נחש…
כל העניין הזה תועד בוידאו אם אתם במקרה מפקפקים:
הגברת הנחשה הועברה ע”י הלוכד לרשות לשמורות הטבע, על מנת לשחרר אותה בטבע הרחק מבני אדם וחתולים ובא לציון גואל!
אל תשכחו – אנחנו אוהבים את כל בעלי החיים ומכבדים אותם (כן, גם אני), אך כל אחד צריך לחיות באזור הטבעי שלו ולא לפלוש ולאיים על דיירי אזורים אחרים (ומי שיבין יבין ומי שלא – אז מדובר במשופמים החדשים פה).
על כל זה צפיתי מהחלון שלי. איך אני מרגישה לגבי זה? כמובן שלא אהבתי את כל דברי השבח והלל שנשפכו בלי חשבון על החתולים השכנים. בסה”כ הם תפקדו כמו חיל רגלים מיומן שזה מה שמצפים ממנו. בנוסף יש את כל
הנושא של אינסטינקטים ויצר הצייד כך שזו לא הייתה ממש התנדבות וסיכון עצמי למען הקהילה…
ובכל זאת, עצם העובדה שירדה מעל הפרק הודעת האזהרה והחיים חוזרים למסלולם כאילו בגללם, זה גם משהו ואני מעריכה.
