לטייל עם הכלב ולחזור בשלום

טיול עם כלב בטבע? הכינו עצמכם להפתעות…

סקרנות, התלהבות, התרוצצות, כמה שמחה וכמה מרץ!

ברמת הגולן או במדבר, מסלולים רטובים או יבשים… נראה שלא משנה לאן נטייל, לצאת לטיול עם הכלב בטבע זו חוויה מרגשת בכל פעם מחדש. 

דאגנו למים ולאוכל היבש שלו אך בכל זאת דברים שלא חשבנו עליהם עלולים לקרות בדרך. לפעמים האירועים  נגמרים בחיוך ועם סיפור טוב לחבר’ה, אך לפעמים הדברים עלולים להסתבך.

 

חשוב שנהיה מוכנים לכל תרחיש. לכן כדאי להתחיל כל טיול עם כלב בתכנון מראש:

 

שמורות טבע עם כלבים – הכניסה לכלבים מותרת?

תכננו את מסלולי הטיול ובדקו אותם לפני. שימו לב: לא כל המסלולים מותאמים לכלב ולא כל המסלולים מורשים. האופציה להשאיר את הכלב במכונית אסורה בהחלט!!!

ישנן מספר שמורות טבע וחניוני לילה שהכניסה אליהם מותרת עם כלבים רק כשהם קשורים ברצועה ומחסום על פיהם, כדאי לברר זאת לגבי כל שמורת טבע או חניון שאתם אמורים לבקר בהם לפני שאתם יוצאים לדרך.

הנה רשימה מתוך האתר של רשות הטבע והגנים המפרטת בנוגע לכניסת כלבים לשמורות הטבע

 

מסלול ארוך או קצר…?

טיול עם כלבים דורש התאמת המסלול לכלב. מסלולים ארוכים מתאימים לכלבים בעלי כושר גופני טוב, אך כלבים שאינם מורגלים במאמץ גופני עלולים לסיים את הטיול עם כיווצי שרירים קשים או פשוט להזדחל מאחור ולא לאפשר לכם להנות מהטיול שתכננתם.

 

אצל כלבים עם בעיות לב או בעיות מפרקים, מאמץ רב יכול להביא להחרפת הבעיה ועד כדי סיכון הכלב. התאימו את רמת הפעילות לכלב שלכם. ישנם מסלולים קצרים שהכלבים יהנו מהם מאוד ללא מאמץ רב.

זהירות בימים חמים

טיולים עם כלבים דורשים התחשבות בכלב בכל הנוגע למזג האוויר. הכלב אינו מזיע כמונו, בלוטות הזיעה שלו אינן מפוזרות במקומות שונים בגוף אלא ממוקמות רק בכפות הרגליים, מנגנון הזעה כזה אינו יעיל בקירור הגוף.

 

הכלב מקרר את עצמו בעיקר על ידי הלחתה דרך פה פתוח (ראה גם בהמשך). בזמן שהכלב מתנשם ומתנשף בפה פתוח הלחות שנמצאת על לשונו מתאדה באויר ומקררת אותו. ככל שלכלב חם יותר הוא יתנשם בקצב מהיר יותר. אם אתם רואים שהכלב מתנשם בכבדות סימן שיש לנוח מיידית במקום מוצל.

אמנם כסות הפרווה של הכלב משמשת לו בידוד גם בקיץ וגם בחורף מטמפרטורות חיצוניות, אך כאשר מזג האוויר החם נמשך תקופה ממושכת והטמפרטורות מאד גבוהות הפרווה לא יעילה בבידוד ואף מונעת מהחום הפנימי להתנדף. 

 

אנשים לא מודעים לכך שכרית כף הרגל של הכלב רגישה לחום ולמשטח עליו הוא דורך, לכן מסלולים על גבי חצץ/ אבני בזלת/ אספלט חם – אינם מומלצים במזג אויר חם במיוחד מחשש לכוויות או לחתכים. לקריאה נוספת על כוויות בכריות כפות הרגליים

במהלך טיול עם כלב 

ישנם כלבים חששנים וזהירים שהולכים צמוד לבני המשפחה וישנם כלבים סקרנים ותזזיתיים.

 

השגחה צמודה

הכלבים מהסוג הסקרן שבדר כלל רצים בראש הטור, יכולים ליפול לבורות, למעוד ממצוקים, להידרס, להיעלם או לרדוף אחרי חיית בר – במקרה הטוב גרביל (מכרסם קטן) במקרה הרע חזיר בר או נחש. כלבים כאלה כדאי לקשור ברצועה. במיוחד במהלך קטעי דרך בעייתיים.

אם כבר נקלעתם לתוך מצב כזה, נהגו בשלווה ובאסרטיביות. קראו לכלב בטון רגיל ולא לחוץ.

רוב הכלבים ישמחו להיחלץ מהסיטואציה הבלתי מוכרת ובכשכוש זנב יבואו לקראתכם.

לחץ, צעקות והיסטריה רק יחמירו את המצב וישדרו לכלב להוציא לפועל את כוונותיו. לדוגמה, להתקיף נחש צפע שנתקלתם בו או לרדת ממצוק תלול.

 

הימנעו משדות מלענים

כדאי להימנע מלעבור בשדות מלענים (זיף ארוך בראש כל גרגיר של שיבולת). עונת המלענים מתחילה באביב.

המלענים נוטים להיתפס על פרוות הכלב ויכולים לחדור לנחירים, לאוזניים, לעיניים ולבין האצבעות.

 

גם אם לא עברתם בשדה מלענים או אפילו ראיתם צמחים עם מלענים, כדאי לבדוק את הכלב בסיום הטיול בכדי לוודא שלא נתפס מלען בפרווה, באוזניים או בין האצבעות. מלענים התפתחו בכדי להחדיר את הזרעים לאדמה ועלולים להתחפר בעור ולגרום לזיהום.

 

כבדו את חיות הבר

במפגשים עם חיות בר, אמנם קיים אצלכם החשש מנשיכה והעברת מחלות על ידי חיית הבר , אך אל תשכחו- הכלב שלכם הוא גורם מאיים ומלחיץ לחיית בר נרדפת שאין לה אמצעי הגנה והיא מבזבזת את משאבי האנרגיה שלה במרדף הימלטות ממנו . 

לגבי חיות בר מסוכנות כמובן שיש להתרחק מהן מיד ובשקט יחד עם הכלב, אחוז ברצועה וצמוד אליכם.

כל יציאה שלכם לטבע מחייבת שמירה על הכלב, אך גם על חיות הבר שזהו ביתן.

 

מטפלים נגד טפילים

בעל חיים נוסף שהכלב יכול לפגוש בטיול בלי להיות מודע למפגש הוא קרצית הכלב. באזור נגוע יכולות להיות עשרות ומאות קרציות הממתינות לארוחת הדם שלהן.

טיפול יעיל נגד קרציות בכלב לפני הטיול ימנע העברת מחלות. חשוב שהתכשיר או הקולר יהיה עמיד למים.

חשוב  לבדוק את הכלב מהראש ועד קצה הזנב בתום הטיול. מצאתם קרציה? הנה כל מה שאתם צריכים לדעת על הסרת קרציות

 

מנוחה

ישנם כלבים שעושים את מסלול הטיול כפול 4 – כשאתם מתקדמים 100 מטרים, הם כבר הספיקו לבדוק מה יש קדימה, בצדדים וכמובן לחזור ולבדוק שאתם בסדר.

אותם כלבים לא יודעים לעצור ולנוח.

בתור “המבוגר האחראי”, אתם צריכים לדאוג לעצירות מנוחה ושתייה.

אם הכלב מתעקש לבדוק מה קורה בקצה ההר בדיוק כשאתם עוצרים – קשרו אותו בצל ותנו לו מים.

 

עונות מומלצות לטיולים בטבע

רוב המפגעים קשורים לקיץ:

הכשות נחשים, מלענים, קרציות, התייבשות, מכת חום.

בחורף, מגיעים הכלבים למרפאות הווטרינריות בעיקר בגלל פגיעות על רקע החלקה ממשטחי סלע חלקים (זה רלוונטי לא רק לחורף אלא לכל מקום רטוב, כמו בקרבת מעיינות ומפלים) או ממעורבות בתאונות דרכים.

כך שהעונות הכי מומלצות לטיולים בטבע הן בסופו של דבר העונות שגם הכי נוחות גם לנו – הסתיו והאביב.

 

מכת חום

כנאמר ,כלבים מקררים עצמם על ידי “הלחתה”.

בתהליך “ההלחתה”, הכלב מגביר את קצב נשימתו וכמות יותר גדולה של אוויר נכנסת לחלל הפה. הקירור מושג על ידי מעבר האוויר על פני כלי הדם בלשון ובחלל הפה וגורם להורדת טמפרטורת הדם ואידוי הרוק.

כשחם, כשאין רוח וכאשר אחוזי הלחות גבוהים כמו במצב של עומס חום, יכולת הקירור של הכלב נפגעת.

בנוסף, כלבים ממשיכים בפעילות עד קצה יכולתם, בעיקר כשמדובר ברצונם לרצות אותך.

 

ברוב המקרים של מכות חום, הכלב מגיע לווטרינר בשלב שכבר התמוטט ולכן אחוזי התמותה גבוהים. לכן חשוב לשים לב לסימני מצוקה ראשונים של הכלב כמו נשימות מהירות, אודם של אפרכסות האוזניים וחולשה.

 

כעזרה ראשונה ועד לקבלת טיפול רפואי, יש לקרר את הכלב עם מים קרים (לשפוך עליו או בעזרת מגבת ספוגה) ומזגן המכוון ישירות עליו.

 

משנה זהירות עם כלבים המצויים בסיכון גבוה למכת חום

בסיכון גבוה מצויים בעיקר כלבים שמנים, גורים, כלבים זקנים, כלבים שבריאותם לקויה וכל פחוסי האף למיניהם (כמו בולדוג אנגלי, בולדוג צרפתי, פאג, פקינז, בוקסר…).

כלל אצבע הוא שאין לצאת עם כלב לפעילות מאומצת או לזמן ארוך בעומס חום!

ציוד דרוש

מים טריים וקרים + כלי למים

כלב צריך לשתות כמה שהוא רוצה. כמות המים שכלב צריך לשתות ביום במנוחה היא כ- 60 מ”ל לקילו.

במאמץ מתון או ביום חם הכמות היא פי 2 ובמאמץ כבד או בעומס חום גבוה פי 3 ויותר.

אל תסמכו על מקורות מים טבעיים! יש סיכוי רב שיהיו יבשים או לא ראויים לשתיה.

 

מזון

עדיף מזון מרוכז אנרגטית עם כמות האכלה קטנה אשר פחות מעמיס על מערכת העיכול של הכלב (וכך גם יש לכם פחות לסחוב).

כדאי לקחת גם קצת חטיפי אילוף על מנת לצ’פר את הכלב על התנהגות טובה במהלך הטיול או לתרגל אילוף. שימו לב שאתם לוקחים חטיפי אילוף בריאים, ללא צבעי מאכל וללא חומרים משמרים, כמו חטיפי האילוף של אלפא ספיריט למשל.

 

מה עוד צריך לקחת?

מחסום פה ורצועה. בחלק מהמקומות הם נדרשים על פי חוק.

מספר טלפון של מרכז חירום וטרינרי באזור בו אתם הולכים לטייל.

חגורת בטיחות (רתמה) לרכב. לקריאה מורחבת בנושא: מהי הדרך הבטוחה לנסוע עם הכלב?

ואם אתם חרדים לריפוד, גם שמיכה למושב האחורי.

 

שני דברים קטנים לסיום:

*** כדאי מאוד לברר מראש את מספר הטלפון של מרכז חירום וטרינרי באזור הטיול ולהחזיקו בהישג יד – Better safe than sorry!

*** הנה מדריך מקוצר לעזרה ראשונה. קראו ושמרו ושלא תצטרכו.

 

טיול מהנה ובטוח!